טעים להכיר! מי הם זני הפיסטוק העיקריים?

עדויות ארכיאולוגיות בטורקיה הראו כי בני אדם נהנו מפיסטוקים כבר בשנת 7000 לפני הספירה, מה שהופך את הפיסטוק לאחד מעצי האגוזים הפורחים העתיקים ביותר בעולם.

עם השנים פיסטוקים התפשטו מאזור המזרח התיכון (איראן/סוריה/טורקיה) אל עבר מדינות אגן הים התיכון ומאז הפיסטוק התפתח למספר סוגים וזנים.

לפיסטוק יש שם נוסף – אלת הבטנה, המוזכרת כמה פעמים גם במקרא, ולראשונה תוארה כמנחה שהציע יעקב לשליט מצרים.

אגדות נוספות מספרות על: * מלכת שבא ייעדה את הפיסטוק כמזון מלכותי בלעדי ואסרה על פשוטי העם לאכול אותו או לגדל אותו לצורך שימוש אישי.

* מלך בבל, נבוכדנצר (האגדה לא סיפרה אם זה הראשון, השני או הרביעי) נטע עצי פיסטוק בגנים שלו.

* הקיסר ויטליוס הציג לראשונה את הפיסטוק ברומא בירתו.

ככל שהתקדמנו עם הזמן, פיסטוק צבר מוניטין רב ברחבי העולם, בהתחלה בגלל התואר שלו כמאכל שנועד למלכים ובהמשך תפס את מקומו כאגוז בעל יכולות ריפוי ותכונות משובחות. שינויים באקלים, אזורי גידול, תרבות ושפה ייצרו מספר שמות ופיתוחים שונים לפיסטוק.

אבל הזנים העיקריים מתחילת הדרך ומהווים כבסיס לכל, הם:

1. פנדוג'י FANDOGHI (זן) – הפופולרי והידוע ביותר. מקורו באיראן וצורתו עגלגלה ומעט קצרה משאר הזנים. כמחצית מסך גידולי הפיסטוק בעולם הם של זן הפנדוג'י.

2. קלגאוצ'י KALLEGHOUCHI (זן) – מוכר יותר בשמו הבינלאומי ג'מבו JUMBO. הזן האיראני הזה מאופיין בגודלו הרב לעומת שאר הזנים, ועל כן גם מחירו. תנאי הגידול של הג'מבו מסורבלים ורגישים מאוד, סטייה קטנה בכמות המים או בטמפ' האידיאלית עלולה לפגוע משמעותית ביבול. בשנים האחרונות, ככל הנראה בגלל מצב האקלים בכדור הארץ, תפוקת הגידולים של זן זה ירדה משמעותית מה שגורם למחיר שלו להיות יקר מהאחרים.

3. אקבארי AKBARI (זן) – פיסטוק איראני שצורתו ארוכה. יש כמה סוגים לזן זה. קליפתו מעט קלילה ושברירית מהאחרים. הוא לעומת הג'מבו, לא מושפע קשות מטמפ' או מים כך שיחסית קל לגדל אותו וניתן לראות גידולים רבים של זן זה באזור הים התיכון. אפשר לראות אותו הרבה באזור יוון ואיטליה.

4. אנטפ ANTEP (זן) – פיסטוק טורקי שגדל באזור אנטפ. עשיר בטעמו ונחשב בין האיכותיים אם לא הכי איכותי. אניני טעם מברכים על כך שפגשו את הזן הזה. נכון, הוא מעט קטן מהשאר וקשה מאוד לפתוח אותו אבל כל זה מתגמד לעומת הטעם והערכים התזונתיים שלו.

5. אחמד אגהי AHMAD AGHAEI (אחיו של זן האקברי) – מאופיין כיותר ארוך מאחיו הגדול ומכיל כמות שומן בלתי רווי גדולה יותר. האחמד פופולרי מאוד ברחבי סין ואיראן.

*לכל זן כזה, יש פיתוחים וסוגים נוספים, בעיקר כהתאמות לאזורי גידול שונים והתמודדות עם שינוי בתנאי האקלים. חלקם נקראים בשמות אחרים עקב שפה שונה, או החלטה שיווקית של המגדלים. (לדוגמא, הפיסטוק הסיציליאני)