סיציליה - טיול על טהרת הפיסטוק

אתה מוצא את עצמך בארץ האוכל הטוב,

מחובק ע"י הים ומעורסל ע"י ההיסטוריה.

ארצה להתעכב ולהרחיב על החלק הראשון של המשפט, המילה הזאת שמתחילה ב-א' ונגמרת ב-ל'.

נכון צדקתםן, פיסטוק.

או איך שהמקומיים באי אומרים: פ-י-ס-ט-א-ק-י-ו.

לפני שתמשיכו לקרוא, קחו רגע, תאמרו בקול רם, פיס-טא-קיו ותראו איך הכיף משתלט לכםן בגוף. כבר לאחר הנחיתה אחרי שלקחנו את המזוודות, הותקפתי עוד לפני היציאה מהשדה ע"י קרואסון פיסטוק ועוגת טורט עם קרם פיסטוק. הייתי מוכן שזה יקרה מהר, אבל לא עד כדי כך מהר!

לא לדאוג ההתקפה הייתה מוסכמת לשני הצדדים. הטעם הפיסטוקי פשוט מורגש במקסימום שלו בלי שום טעמים אחרים נוספים. טהור נטו.

כולל הקנסטריני פיסטוק האלה, שהן מאין עוגיות חמאה עם קרם פיסטוק. אל רחום וחנון אם זאת הרמה פה בשדה, מה קורה בשאר האי ובמקומות האותנטיים?!

את שלושת אלה תוכלו למצוא בחנות מאפה בתוך השדה בקטניה ממש לפני היציאה.

בסופרים המקומיים - מחכים להם מגוון מוצרי פיסטוק. יש כל כך הרבה מוצרים בקטגוריות שונות שזה פשוט בלתי נתפס.

מחיות, פסטו, שוקולד, פסטות, גלידות, ליקרים מכמה סוגים, עוגיות סבתא ארוזות, קרואסונים תעשייתיים במילוי פיסטוק ועוד ועוד. השיגעון שלי רק הלך וגדל ויחד איתו מפלצת הפומו.

לדעתי עשיתי איזה 3-4 סיבובים בכל סופר רק כדי לוודא שבמקרה לא פספסתי שום דבר.

כל כך קל להתפתות ולקנות הכל, כי המחירים זולים ובשניה אפשר למצוא את עצמינו בקופה עם שקיות מלאות רק במוצרים האלה.

עצה שלי - לקראת סוף הטיול תשאירו מספיק זמן ומקום במזוודה כדי לעבור באחד הסופרים הגדולים כדי להצטייד לקראת החזרה לארץ.

גלידריות - בכל גלידרייה, בכולן, בלי יוצאת מן הכלל הייתה גלידת פיסטוק! סליחה, אדייק ואגיד ג'לטו. דירבאלקום לקרוא לזה אייס קרים אחרת יהיו לזה השלכות, אכתוב שתיים מהן בעדינות. השלכה א': המוכר או המוכרת יעלבו. לא נעים. השלכה ב': בעל המקום שעומד בחוץ ומחייך לעוברים ושבים יפסיק לחייך ויכעס מאוד. אז בכל ג'לטו מככב איך לא, הטעם האדיר והאהוב - הפיסטאקיו!

אין ספק, שהמקומיים בסיציליה אוהבים ואוהבות פיסטוק.

בכל מקום שמוכר ג'לטו תמצאו גלידת פיסטוק איכותית מאוד.

ועכשיו קוריוז, הפתעת הטיול ותגלית מרנינה וטעימה - תראו, במטוס בדרך לסיציליה תיארתי לעצמי כמה ג'לטו אוכל ומבחינתי לאכול בוקר, צהריים וערב גלידת פיסטוק. אולי לגוון ולהוסיף לגביע גם טעם מעולה אחר כמו לימון, נוצ'לה ואפילו שקדים. אבל אחרי שיצאתי מהג'לטו הראשון באי, נזכרתי בפרק שראיתי בשולחן השף על "קפה סיציליה" שדברו רבות על הגרניטה ששף קוראדו אסנצה מכין ומתגאה בה כל כך. אז גבירותיי ורבותיי - תכניסו טוב טוב לארסנל, גרניטה! הגרניטה הראשונה שלי הייתה כמובן פיסטוק ופשוט התאהבתי! המרקם, הטעם הפיסטוקי העמוק עם בריזה של ים הפכה את המומנט הזה למשהו קסום. הפתעה נוספת - בריוש. נהוג לאכול את הגרניטה בסיציליה עם בריוש, באווירת ניגוב חומוס. אבל פשוט עם בריוש טרי ופלאפי. *מי שקרא את זה פלאפל, לכו להיבדק.

אם תרצו להנות מהקסמים ששף קוראדו מייצר תנעצו במפה, קפה סיציליה, נוטו.

פיצה פיצה פיצה - את הפיצה הראשונה שלי על אדמת סיציליה, תכננתי לאכול בצורה הרגילה והמוכרת, מקסימום עם כמה תוספות אקראיות, אבל גם במסעדת הפיצה הראשונה שהתיישבנו

תקפה אותי ישירות מהתפריט, בהפתעה רבה, פיצה עם פסטו פיסטוק ומורטדלה עם פיסטוקים גרוסים מעל. חלום. חיוך ענק השתלט על פני כשהבנתי שאני הולך ליהנות פה ב 10 הימים באי. בהמשך יצא לי לאכול עוד 2 וריאציות של פיצה פיסטוק שהיו פחות מוצלחות, אבל מאז פיצות אחרות מדהימות נכנסו לי לבטן בשמחה רבה.

לא ספרתי, אבל בממוצע פיצה אחת ליום.

קנולי פיסטוק – (לא להתבלבל עם קנלוני!)

קנלוני אמנם שייך למשפחת הבצק והפסטה אבל מנגן במקהלה אחרת לגמרי.

לעניינינו, קנולו, שזה צורת היחיד של קנולי, זה בצק מטוגן בצורת צינור ממולא בקרם כלשהו,

הנפוץ ביותר הוא עם מילוי קרם ריקוטה ופיסטוקים גרוסים. גם הוא יופיע בחלונות הראווה של הקונדיטוריות והמאפיות כמעט לרוב ובכמה וריאציות הפיסטוק שלו. ממולא בקרם פיסטוק עם פיסטוקים גרוסים, ממולא בגלידת פיסטוק עם רוטב מעל,

או כזה עם בצק פיסטוק באיזה מילוי שתבחרו ופיסטוקים גרוסים בצדדים. חגיגה! קנולו פיסטוק אחד ענק הספיק לי כדי ללמוד לפעם הבאה לכשאקח אחד קטן.

הרי איך אתמודד עם הקינוחים הבאים שארצה לטעום?!

ארנצ'יני - אי אפשר איתו ואי אפשר בלעדיו.

כמובן שכל, אבל כל הטעמים והסוגים שניסינו היו טעימים מאוד! הרי מדובר בריזוטו, מנה טעימה לכשעצמה שנכנסת לשמן עמוק עם כל התוספות.

הארנצ'יני פיסטוק שטעמתי הגיעו תמיד עם רוטב פסטו פיסטוק ופרמז'ן/פקורינו עם חתיכות בייקון/מורטדלה.

אבל היה ארנצ'יני אחד יחיד ומיוחד שטעמנו ביום האחרון כמנה במסעדה ולזה אתייחס בהמשך.

בשלבץ ז& לוקח נייר לנגב את הריר שנםלר פב על המסךך3#ך.

זהו. הכל בסדר, ממשיך. עוגת פיסטוק מפחידה - הכי! אבל הכי מפחידה שאכלתי, הייתה בקטניה, במקום שנקרא שוקו-פיוז'ן,

כן, לא שם שמנבא את נפלאות הפיסטוק שהוא מייצר, אבל אני עוקב אחריהם באינסטגרם וכבר המון זמן שאני בונה על העוגה הזאת. כמות הקללות שיצאו לי מהפה כל פעם שהעוגה קפצה לי בפיד, חייבה אותי לנעוץ את המקום במפה ולהחליט שאני הולך לטעום אותה, גם אם אתנה, ההר געש הסמוך יתפרץ פתאום.

הגעתי למקום, נכנסתי בהתלהבות רבה תוך כדי סריקה מהירה של הווטרינות כדי לוודא שהמפגש עם העוגה אכן קורה. וזהו. "הנה היא" לחשתי לעצמי בחיוך רב. נכון, היא לא העוגה הכיייי יפה בוויטרינה אבל ויז'ואלית היא מאוד מגרה כי היא פיסטוקית ב 100%.

5 שכבות של פיסטוק!

- קלתית דקיקה

- טורט עשירה בפיסטוק מעלפת.

- מוס פיסטוק מושלם.

- גנאש פיסטוק ושוקולד לבן

- פיסטוק גרוסים מעל ורוטב פיסטוק. ואז, רגע אחרי הביס הראשון, זה נפל לי. הבנתי מה באמת באמת מפחיד בה.

המפחיד הוא שכל עוגה אחרת שאטעם בעתיד לא תתקרב לטעם ולרמה הזאת.

מפחיד אותי להתאכזב מכל עוגה אחרת שאטעם מעכשיו.

אז כן, אחרי לא מעט עוגות שטעמתי בז'אנר, העוגה הזאת ללא ספק הכי טעימה ופיסטוקית בפער ממה שאכלתי עד עכשיו!

אם בכל זאת תרצו לקחת סיכון, סמנו במפה - chocofusion בקטניה.

וכמובן איך אפשר בלי קפה ליד העוגה, אז איזה קפה נשתה? קפה פיסטוק!

אמנם הקפה הזה לא הוגש ליד העוגה המפחידה, אבל מגיע לקפה הזה רגע קט בתוך היומן מסע הזה.

את הקפה הזה שתיתי בנובה, בטאורמינה. עסק משפחתי קטן שמתמחה בחומר הגלם הנפלא, בבעלות המשפחה חוות גידול של עצי פיסטוק בעיירה בשם ברונטה. (ממש תכף נגיע אליה)

במקום תוכלו לטעום ממגוון מוצרי וקינוחי פיסטוק נהדרים, כולל גלידה וגרניטה מופלאות.

קפה? עמוד האינסטגרם של נובה

נשמות של פיסטוק, גבירותיי ורבותיי, אם השקעתםן והגעתםן לקרוא עד לפה, הרווחתםן.

כי בפעם הבאה שתסעו לסיציליה, תוסיפו גם לרשימת היעדים, את עיירת הפיסטוקים של האי – ברונטה.

ברונטה - סה"כ נסיעה של שעה מקטניה, למרגלות הר האתנה, נמצאת ברונטה. עיירה שהפיסטוקים שם זורמים כמו מים. כבר בדרך, ככל שמתקרבים אפשר לראות בצידי הכביש חוות גידול שלמות של עצי פיסטוק ובכניסה לעיירה בדרך הראשית, עומד לו, איתן וחזק, פסל של פיסטוק ענקי שמרמז מה מחכה לנו כמה מאות מטרים קדימה.

הגעתי ממוקד, הכנתי בנק מטרות מראש ותכננתי את העצירות שלי כדי שאוכל להיות יעיל בדרך לחקור לעומק את הפיסטוק הסיציליאני. בליתי שם כמעט יום שלם, כמו ילד שלקחו אותו פעם ראשונה לחנות ממתקים בלונה פארק.

ביקרתי במפעל הגדול של מארולו שמפיק כמויות אדירות של פיסטוק, זכיתי לראות איך מייבשים את הפיסטוקים שנקטפו מהעץ ואפילו לטעום את הגלם הזה בצורה הכי טהורה ונקיה שלו – ישירות מהעץ.

עוד ביקרתי בעסק משפחתי שיש לו חוות גידול שמייצר מוצרי פיסטוק משובחים, קבלתי המלצות ממקומיים, טעמתי ונסיתי כמעט כל דבר פיסטוקי שפגשתי בדרך.

פיסטוק בכל מקום ובכמויות, להשתגע!

אבל שתי מנות שטעמתי ב- Gennarino's Bistro, במסעדה מקומית, היו מאוד מיוחדות עבורי, כי אלה היו המנות האחרונות שלי באי לפני הטיסה חזרה לארץ ולשמחתי גם שתי המנות המיוחדות והטובות שאכלתי.

והן דווקא בז'אנר המלוח.

ארנצ'יני פיסטוק הוא הראשון מבניהם, ארנצי'יני ממולא בפסטו פיסטוק, חציל מעושן, נקניקייה מפורקת וגבינות, שמונח על מרק פרמז'ן ובייקון. אם השומנים בדם שלי לא היו בשמיים, כנראה שהייתי מוותר על הרבה כדי לאכול את המנה הזאת כל יום.

המנה האלוהית השנייה, הייתה פסטה רגטוני עם פסטו פיסטוק ולימון, עם בשר לחי ומוס ריקוטה.

הביצוע והטעמים של שתי המנות, נגנו לי מנגינת סיום לטיול כל כך מיוחד וטעים! מנגינה כזאת שארצה לשמוע (ולטעום) גם בפעם הבאה שאקפוץ לבקר את סיציליה.

לעוד חוויות, וידאו וסטוריז מהטיול, ב-Highlights בעמוד האינסטגרם של המגיפה הירוקה.